פסק-דין בתיק ת"א 7012-05

1.         לפניי תביעה לתשלום יתרת חוב בסך 6,364,938 ש"ח (נכון ליום 15.12.06) על יסוד הסכם להחזר הלוואות שנכרת בין התובעים לבין הנתבעת, הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ההסתדרות). עוד לפניי, תביעתה שכנגד של ההסתדרות לפיצוי בסך 3,685,401 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה, לפי הנטען, בשל הפרתו של אותו הסכם בכך שלא הומצאו לה מסמכי ביטול משכנתא במועד המוסכם.

2.         התביעה נפתחה ביום 10.1.05 ומאז הגשתה שינתה את פניה פעמים מספר. התביעה הוגשה במקורה נגד עו"ד וילי יצחקי, כנאמן על מסמכי ביטול משכנתא על פי ההסכם שבין הצדדים, ובה נתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה האוסר על עו"ד יצחקי לעשות כל פעולה במסמכי הנאמנות. סמוך לאחר הגשתה תוקנה התביעה ע"י צירופן של ההסתדרות, חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ (להלן - חברת העובדים) וחברת הבונה בע"מ, כנתבעות נוספות. בעקבות שתי החלטות של בית המשפט (כב' השופט מ' דרורי), האחת בבקשה לסעד זמני שהוגשה ע"י חברת העובדים וחברת הבונה בע"מ (החלטה מיום 27.7.06), והשניה, בה נדחתה התביעה נגד שלושה מן הנתבעים (פסק דין חלקי מיום 14.12.06), אשר שינו את מערך היריבויות בתביעה, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בשנית, למתן סעד כספי, אשר בו נותרה ההסתדרות נתבעת יחידה.

3.         התביעה נדונה ע"י כב' השופט מ' דרורי, אשר בשלב מסוים פסל עצמו מלהמשיך ולדון בה. בהמשך הועברה לשופטים אחרים שנמנע אף מהם לדון בה. ביום 18.11.12, במלאת כשבע שנים לתביעה, הועברה התביעה לדיון לפני ונקבעה לשמיעת הראיות והסיכומים.

רקע עובדתי

4.         התובעת 3 (להלן - נווה אור), אשר ייצגה קבוצה של משקיעים מחו"ל, התקשרה ביום 8.4.99, באמצעות התובע 1, הרב דניאל ביטון, בהסכם עקרונות עם ההסתדרות וחברת העובדים שמטרתו כינון שיתוף פעולה בין הצדדים לשם השבחת נכסי מקרקעין של ההסתדרות. במסגרת הסכם זה, לרבות "נספח שינויים" לו שנחתם ביום 5.5.99, נתנה נווה אור להסתדרות הלוואה ע"ס 5 מיליון דולר, נגדה שעבדה ההסתדרות מספר נכסי מקרקעין לטובת נווה אור. בנספח השינויים הסכימו הצדדים כי ההלוואה תוצמד לדולר בריבית של 5% לשנה "בשיטת ריבית דריבית שנתית" ומע"מ יצורף כחוק (נספח ת/1 לתצהיר הרב דניאל ביטון). בנוסף להלוואת נווה אור, קיבלה ההסתדרות ממשקיע נוסף, התובע 2 (להלן - זיגלבוים), הלוואה בסך מיליון דולר.

5.         הצדדים לא הצליחו להוציא את תוכניותיהם מן הכוח אל הפועל, ובשנת 2000 החליטו לבטל את הסכם העקרונות ולסיים את ההתקשרות ביניהם. בעקבות זאת, ערכו נווה אור וההסתדרות (וכן חברת העובדים כבעלת הנכסים שמושכנו לטובת נווה אור) הסכם לביטול הסכם העקרונות אשר נועד להסדיר את אופן השבת ההלוואות שניתנו להסתדרות לנווה אור ולזיגלבוים, ומנגד, את ביטולם של השעבודים שהוטלו על נכסי המקרקעין של חברת העובדים כביטחון להשבת ההלוואות (נספח א' לכתב התביעה. להלן - הסכם הביטול). הסכם הביטול קבע את סכום קרן הלוואת נווה אור וקרן הלוואת זיגלבוים שטרם נפרעו, את אופן השבתן בתשלומים, וכן קבע "פיצוי בגין אי ביצוע העסקה" אשר ישולם לנווה אור ולזיגלבוים במצורף לקרן ההלוואות (ס' 6 להסכם הביטול). יצוין כבר עתה כי אין עוד חולק בין הצדדים כי אותו "פיצוי" שנקבע בהסכם הביטול הוא, למעשה, ריבית בגין ההלוואות.

6.         ההסתדרות השתהתה בחתימת הסכם הביטול, וזה נחתם, בסופו של דבר, ביום 14.1.02. על מנת לגשר בין המועד בו נקבע סכום "הפיצוי" (הריבית) ובין מועד חתימת הסכם הביטול, חתמו הצדדים על הסכם קצר נוסף שכותרתו "הסכם ביטול להסכם העקרונות מיום 8.4.99", בו עדכנו את סכומי הפיצוי שקבעו (נספח ת/15לתצהיר הרב ביטון. להלן - נספח העדכון).אף שנספח העדכון נושא את התאריך 12.11.01, אין חולק כי הן הסכם הביטול והן נספח העדכון נחתמו באותו היום, 14.1.02. פרשנות נספח העדכון היא מוקד המחלוקת בתביעה העיקרית.

העדויות

7.         מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של הרב דניאל ביטון והרב יצחק ביטון. כן הוגשה חוות דעת מומחה של רו"ח ד"ר בת שבע גל לענין תחשיב חובה של ההסתדרות לתובעים. מטעם ההסתדרות הוגש תצהירו של מר מאיר אלפרסי, מנהל אגף משק וכספים בהסתדרות, וכן שתי חוות דעת מומחה של רו"ח יהושע נסים: האחת, לענין תחשיב חובה של ההסתדרות לתובעים (נספח כ' לתצהיר מר אלפרסי, הכולל שני תחשיבים: תחשיב א'- חישוב החוב לפי שיטת ההסתדרות, ותחשיב ב' - חישוב החוב לפי שיטת התובעים), והשניה, לענין התביעה שכנגד (נספח י"ז לתצהיר מר אלפרסי).

8.         הרב דניאל ביטון ואחיו, הרב יצחק ביטון, הגישו תצהירים זהים. לפיכך וויתר ב"כ ההסתדרות על חקירתו של הרב יצחק ביטון, תוך שהוסכם כי וויתורו לא ייחשב כהסכמה לנטען בתצהיר. באשר לחוות דעת המומחים הוסכם, כי רו"ח בת שבע גל ורו"ח יהושע נסים לא ייחקרו באשר לחוות דעתם לענין תחשיב החוב, וכי כל אחד מן הצדדים יהא רשאי להפנות למומחה הצד שכנגד שאלות הבהרה לענין החישובים האריתמטיים. בפועל, איש מן הצדדים לא הפנה למומחים שאלות הבהרה, ולפיכך יש להניח כי החישובים האריתמטיים (במובחן מהנחות היסוד שבחוות הדעת) אינם שנויים במחלוקת. יצוין כי רו"ח יהושע נסים נחקר על חוות דעתו המתייחסת לתביעה שכנגד (נספח י"ז).

פרשנות נספח העדכון

9.         כאמור, הסכם הביטול קובע את יתרות קרן ההלוואות שיוחזרו לנווה אור וזיגלבוים וכן פיצוי כספי שישולם לכל אחד מהם. באשר ליתרת קרן ההלוואות נקבע, כי יתרת הלוואת נווה אור, בצירוף ריבית שנצברה עליה ולאחר פירעון חלקי, עומדת ע"ס 4,031,751 דולר, ואילו יתרת קרן הלוואת זיגלבוים עומדת ע"ס מיליון דולר, והכל נכון ליום 10.9.00. כן נקבע כי בנוסף לסכומי הקרן כמפורט לעיל, תשלם ההסתדרות לנווה אור ולזיגלבוים פיצוי בגין השקעתם כמפורט להלן:

                        "פיצויים על ההשקעה בתשואות להבים

6.1  בנוסף על פירעון הלוואת נווה-אור, תשלם ההסתדרות לנווה אור פיצוי בגין אי ביצוע העסקה, בסך 450,000 דולר....בש"ח לפי השער היציג. פיצוי זה יצטרף לקרן הלוואת נווה אור ויפרע בתשלומים חודשיים כמפורט בסעיף 2.1 לעיל.

6.2  בנוסף על פירעון הלוואת זיגלבוים, תשלם ההסתדרות לזיגלבוים פיצוי בגין אי ביצוע עסקה, בסך של 50,000 דולר...בש"ח על פי השער היציג. פיצוי זה יצטרף להלוואת זיגלבוים ויפרע בתשלומים חודשיים כמפורט בס' 5.1 לעיל" (ס' 6 להסכם הביטול).

הסכם הביטול מוסיף וקובע כי יתרות קרן ההלוואה, בתוספת הפיצוי כמפורט לעיל, יפרעו ע"י ההסתדרות ב-11 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם במועד חתימת ההסכם.

10.       נספח העדכון נועד לעדכן את סכום הפיצוי שנקבע בס' 6 להסכם הביטול. נספח העדכון הוא קצר ויובא להלן במלואו:

"הואיל: וביום 14.1.02 נכרת בינינו הסכם לביטול הסכם העקרונות מיום 8.4.1999 (להלן: "הסכם הביטול").

והואיל: וסכום הפיצוי הנקוב בס' 6 להסכם הביטול אינו משקף את הפיצוי המגיע בשל הזמן הרב שחלף מיום קביעת הסכום ועד חתימת החוזה.